תשאל סורי מאיפה הוא ואולי תקבל תשובה של מילה אחת: ish-shaam. תשאל מה הוא מדבר ותקבל shaami. עכשיו תפתח קטלוג של קורסים. אף אחת מהמילים האלה לא שם. הקורס נקרא "ערבית לבנטינית", ובפער בין שני השמות האלה גר רוב הבלבול סביב ערבית שאמית.
מה זה shaami
המילה היא ish-shaam, והיא באה בשני גדלים.
הקטן הוא דמשק. בשביל סורים הבירה היא ish-shaam הרבה יותר פעמים מאשר dimashq, ומי שבא מדמשק הוא shaami, כמו שמי שבא מפריז הוא פריזאי. הגדול הוא bilaad ish-shaam, ארצות שאם, שם ישן לכל רצועת החוף של מזרח הים התיכון: סוריה, לבנון, ירדן ופלסטין של היום. סוריה רבתי, בשפה של לפני מאה שנה.
הסבר ישן אחד לשם: תעמוד במכה עם הפנים לזריחה, וסוריה תהיה משמאלך. המילה הערבית ל"שמאל" חולקת שורש עם shaam, והמילה ל"ימין", yameen, נתנה את שמה לתימן בצד השני. בין אם זה המקור האמיתי ובין אם לא, זה הסיפור שאנשים מספרים.
אז כשערבי אומר shaami על צורת דיבור, הוא מתכוון לערבית של הרצועה הזאת. כותבי ספרי לימוד העדיפו "לבנטינית", מהמילה הצרפתית למזרח, למקום שבו השמש עולה. הדוברים אומרים shaami, קטלוגי הקורסים אומרים לבנטינית, ושניהם מתכוונים לאותו דבר.
לאיזו ערבית אנשים מתכוונים כשהם מחפשים אותה
שתי תשובות, תלוי מי שואל.
במובן הצר, שאמית זה סורית, הרבה פעמים דווקא הערבית של דמשק. זה המובן שסורי משתמש בו. אם המשפחה של בן הזוג שלך מחומס והמורה שלך לבנוני, מתישהו מישהו יגיד לך שהמבטא שלך shaami ויתכוון לסורי.
במובן הרחב, שאמית היא כל המשפחה: סורית, לבנונית, ירדנית ופלסטינית ביחד. לזה מתכוונים ב"ערבית לבנטינית", ולזה מתכוונים רוב הלומדים. אנשים משכם, מעמאן, מחומס ומביירות עוקבים זה אחרי זה במהירות מלאה, וההבדלים הם מה שהם צוחקים עליו אחד על השני בארוחת ערב.
שתי התשובות נכונות. הצעד המועיל הוא לברר למה הקורס שלך מתכוון. קורס "לבנטיני" הוא בדרך כלל בטעם סורי או לבנוני, ולפעמים שילוב שאף אחד לא מדבר בבית. איזו אפליקציה מלמדת לבנטינית כמו שצריך עובר אפליקציה אחרי אפליקציה, ויש דיוקן מלא יותר של המשפחה בערבית לבנטינית.
שאמית לצד מצרית וערבית מפרצית
הדרך הכי מהירה לראות מה זו שאמית: לשים אותה ליד שתי הערביות המדוברות הגדולות האחרות. עמודת השאמית היא פלסטינית, הניב שהאתר הזה מקליט, אז לכל מילה בה יש אודיו.
| עברית | שאמית (פלסטינית) | מצרית | מפרצית |
|---|---|---|---|
| מה? | / | eih | wesh / shnoo |
| אני רוצה | 3aayiz | abgha / abi | |
| עכשיו | dilwa'ti | al7een | |
| מאוד | awi | waayid | |
| איך? | izzayy | shloon | |
| אין | mafeesh | maa fee | |
| קפה | 'ahwa | gahwa |
תקרא את שורת ה"מה": שלושה אזורים, ולמילים אין שום דבר במשותף. מצרית גם הופכת כל j ל-g קשה, אז jameel (יפה) הופך בקהיר ל-gameel. המפרצית הופכת את ה-q ל-g, ולכן קפה בריאד זה gahwa, ובדמשק, בביירות ובירושלים הוא מתחיל בעצירה בגרון.
השורה הכי חשובה היא "אני רוצה", כי תגיד אותה יותר מכל דבר אחר. תלמד biddi, ושתי האחרות זרות לך. זו הסיבה האמיתית שלבחור ניב בא לפני לבחור אפליקציה.
מה משותף לניבים השאמיים
תעבור משכם לעמאן, לדמשק ולביירות, והדברים האלה נוסעים איתך.
- ה-
b-בתחילת פועל יומיומי בהווה. , אני כותב, ברמאללה ובביירות. - "רוצה" שבנוי על bidd עם סיומת של כינוי גוף. biddi בפלסטין ובסוריה, baddi בלבנון, אותה מילה.
- "לא" של מילה אחת לשמות עצם ותארים: בפלסטין וברוב לבנון. בדמשק אומרים mu, וכולם מבינים את שתיהן.
- "יש" זה , "אין" זה ma fee או ma feesh. עוד על הזוג הזה.
- אין פועל "להיות" בהווה, כמו בעברית. ana זה "אני עייף", בלי כלום באמצע. אין מילה ל"is".
- "יש לי" נבנה עם 3ind וכינוי גוף: , יש לי. יש לי עם 3ind.
- בערים, ה-
qהופך לעצירה סדקית. בדמשק, בביירות, בירושלים וברמאללה אומרים 'ahwe לקפה. גם בקהיר, אז זה מסמן אותך כעירוני יותר מאשר כשאמי. - מילות הברכה והתודה: , , , . ברכות עובדות בכל ארבע המדינות עם שינויים קטנטנים במנגינה.
תלמד ניב שאמי אחד כמו שצריך וכל זה בא איתו. מה שנשאר זה הפיצולים.
איפה הם נפרדים
הפיצולים קטנים, ושומעים אותם בכל משפט.
| משמעות | פלסטינית | דמשק | ביירות |
|---|---|---|---|
| מה? | / | shu | shu |
| דבר | shi | shi | |
| אני רוצה | biddi | baddi | |
| לא | mu | mish | |
| אנחנו | ne7na | ni7na | |
| הם | hinne | hinne | |
| אני לא יודע | ma ba3ref | ma ba3ref |
ה-q. כל הערים מורידות אותו לעצירה סדקית. מחוץ לערים הוא מתפצל לפי האזור הכפרי. כפרים בגבעות סביב רמאללה ושכם אומרים k. דוברים בדואים, דרום פלסטין ומישור החוראן מתחת לדמשק אומרים g. כפרים דרוזיים משני צידי הגבול שומרים על ה-q המלא מעומק הגרון. אז הצליל מגלה לך עיר או כפר הרבה לפני שהוא מגלה לך איזו מדינה.
התנועות הלבנוניות. לבנונית, ודמשקאית במידה פחותה, מושכת aa ארוך קדימה לכיוון e. (חייב) יוצא קרוב יותר ל-lezem, ו- (דלת) נסחף לכיוון beb. פלסטינית שומרת על התנועה פתוחה לגמרי. זה עדין וזה בכל משפט, ולכן שומעים לבנונית כמבטא עוד לפני שאפשר לזהות מילה.
ה-'eesh הפלסטיני. לפלסטינים יש שתי מילים ל"מה", 'eesh ו-shoo, והראשונה כמעט נעלמת צפונית לגבול. תגיד 'eesh haada? ומיקמת את עצמך דרומית לדמשק. אותו דבר עם 'ishi ל"דבר", מול ה-shi החשוף בצפון. המילים שמסמנות אותך כפלסטיני מביא את הסט המלא.
ה--sh על פועל בשלילה. הפלסטינית עוטפת פועל ב-ma...sh: ma ba3rafsh, אני לא יודע. בדמשק ובביירות מורידים את הזנב. הלחישה הקטנה הזאת קושרת את הפלסטינית למצרית ומנתקת אותה מהצפון, וזה ההבדל הדקדוקי היחיד שצריך ללמוד בכוונה. פלסטינית מול סורית עובר על כל זה, כולל התנועות.
למה ממליצים כל כך הרבה על שאמית
שלוש סיבות חוזרות שוב ושוב.
מבינים אותה כמעט בכל מקום. השאמית יושבת באמצע המפה, בין מצרית מצד אחד לדיבור העיראקי והמפרצי מהצד השני, ואנשים משני הצדדים עוקבים אחריה בלי הרבה מאמץ. למצרית יש תפוצה רחבה יותר דרך הקולנוע, אבל התפוצה הזאת זורמת בכיוון אחד.
ויש את הטלוויזיה. דרמות סוריות מילאו את לוחות השידורים של רמדאן בכל האזור במשך עשרים שנה, וכשטלנובלות טורקיות דובבו לשוק הערבי בשנות האלפיים, הן דובבו לסורית. דור שלם ממרוקו ועד עיראק גדל על שאמית כל ערב. הפופ הלבנוני ופיירוז עשו את אותה עבודה ברדיו.
והתפוצה גדולה. פלסטינים, סורים ולבנונים עוזבים כבר יותר ממאה שנה, והרבה יותר מאז 2011: דירבורן, שיקגו, ברלין, סנטיאגו, סאו פאולו, סידני. אם יש ערבית בבניין שלך, הרבה פעמים היא שאמית.
תוסיף שארבעת הניבים קרובים, אז קורס אחד מכסה ארבע מדינות, וההמלצה כותבת את עצמה. הסתייגות אחת: שאמית היא עדיין ארבעה ניבים, אז תבחר את זה שהאנשים שלך מדברים.
איפה קורס פלסטיני נכנס בתוך השאמית
האתר הזה מלמד פלסטינית, החברה הדרומית במשפחה. כל מה שברשימה המשותפת למעלה נמצא בה, ועוד הצד הפלסטיני של כל פיצול: 'eesh, 'ishi, 'i7na, humme, וה--sh על פועל בשלילה.
זה הופך את הפלסטינית לדרך טובה להיכנס לשאמית כולה. ירדנית אף פעם לא הייתה שאלה, סורית מגיעה אחרי כמה שבועות של האזנה, ולבנונית דורשת כמה תנועות וכמה מילים שאולות מצרפתית. המרחקים המלאים נמצאים באיזה ניב הכי קרוב לפלסטינית, והטיעון בעד לבחור דווקא בפלסטינית נמצא בערבית פלסטינית.
אם האנשים שלך בדמשק או בביירות, תלמד את הניב שלהם ותשתמש במקור סורי או לבנוני. אם הם ברמאללה, בחיפה, בעמאן או בתפוצה הפלסטינית, קורס פלסטיני הוא הגודל הנכון של שאמית.
איך מתחילים
קודם כול בוחרים מדינה. אחר כך מוצאים חומר עם דובר ילידי על כל מילה, כי 3 ו-7, שני צלילי הגרון שאנחנו כותבים כמספרים, לא שורדים בטקסט. שני הצלילים האלה באים ראשונים, והמדריך שלנו לתעתיק מסביר את הכתיב של מספר במקום אות, שמופיע בכל צ'אט ערבי וגם במדריך הזה.
אחר כך ברכות, משפחה, רצונות ושאלות, בסדר הזה, עשר דקות ביום. איך לדבר ערבית צעד אחר צעד פורס את זה. את הערבית הספרותית תשאיר לאחר כך. ספרותית או ניב קודם מסביר למה העצה הרגילה הפוכה.
לענף הפלסטיני, Tfaddalu היא האפליקציה שלנו: ערבית פלסטינית עירונית מדוברת, הקלטה של דובר ילידי לכל מילה ומשפט, סבבים של עשר דקות, ואפשר לנסות בחינם. לסורית או ללבנונית, ה-Eastern Arabic של Pimsleur והקורס הלבנטיני של Mango הם שני אלה שהיינו מפנים אליהם. מורה פרטי מהעיר הנכונה עדיף על שניהם. מה שלא תבחר, המילון כאן נותן לך את המילה הפלסטינית עם אודיו.
שאלות נפוצות
מה זה שאמי בערבית? shaami הוא שם התואר של ish-shaam, שבמובן הצר פירושו דמשק ובמובן הרחב כל סוריה רבתי, כלומר סוריה, לבנון, ירדן ופלסטין של היום. כשמדברים על ערבית, הכוונה למשפחת הניבים שספרי הלימוד קוראים לה לבנטינית.
ערבית שאמית וערבית לבנטינית זה אותו דבר? כן. שאמית זה השם הערבי ולבנטינית זה השם האירופי לאותה קבוצת ניבים, הערבית המדוברת של סוריה, לבנון, ירדן ופלסטין.
ערבית שאמית זה סורית או לבנונית? שתיהן, וגם ירדנית ופלסטינית. בדיבור היומיומי סורי יכול להגיד shaami ולהתכוון דווקא לערבית של דמשק. כשמדברים על משפחת הניבים, המילה מכסה את כל ארבע המדינות.
ערבית פלסטינית היא שאמית? כן. פלסטינית היא הענף הדרומי של הערבית השאמית, או הלבנטינית. פלסטיני וסורי מבינים זה את זה במהירות מלאה. ההבדלים הם קומץ מילים קטנות, התנועות וה-sh בסוף פועל בשלילה.
ללמוד שאמית או מצרית? תלמד את מה שמדברים האנשים שאתה רוצה לדבר איתם. מצרית מגיעה ליותר אנשים דרך סרטים ומוזיקה. שאמית מכסה את סוריה, לבנון, ירדן ופלסטין ועוד תפוצה גדולה, ומובנת היטב בכל האזור. אם אין לך אף אחד מסוים ברשימה, שתיהן יעבדו, כל עוד אתה לא מחלק את השנה הראשונה בין שתיהן.