אתה אצל חבר ברמאללה, ואמא שלו מבשלת מקלובה מהצהריים. אתה לוקח את הביס הראשון. זה הדבר הכי טוב שאכלת כל החודש, ואתה רוצה להגיד את זה. תגיד ואף אחד לא ימצמץ, יבינו אותך מצוין. תגיד zaaki ומשהו מתחבר. לשנייה נשמעת כמו מישהו שגדל ברחוב הזה.
מבטא מלא לוקח שנים. אבל כדי למקם את עצמך מספיקות בערך שש מילים, ודוברי ערבית קולטים אותן בלי לחשוב. כבר כתבנו על הפער בין פלסטינית לערבית ספרותית. זה גבול קרוב יותר, זה שבין הפלסטינית לשכנות שלה בצפון, בלבנון ובסוריה. תבחר את המילה הדרומית על פני התאומה הצפונית שלה, והצבת את עצמך דרומית לדמשק במקום.
zaaki, הסימן הכי נקי
אם אתה לומד מילה אחת מכל המדריך הזה, שתהיה זו. zaaki זה טעים. זו המילה שאומרים מעל אוכל טוב: il-akel zaaki, האוכל מעולה.
בצפון, המילה לאוכל טעים היא Tayyeb. וכאן זה נהיה מבלבל, כי גם פלסטינים משתמשים ב-Tayyeb, רק למשהו אחר. בפלסטין Tayyeb זה בסדר או אוקיי. בן אדם Tayyeb הוא בן אדם טוב לב. אז il-akel Tayyeb נשמע כמו "האוכל בסדר", מנומס וקצת שטוח. il-akel zaaki זה "האוכל מעולה". אותה מסגרת משפט, והמילה האחת אומרת לביירותי בדיוק באיזה צד של המפה למדת לאכול.
zaaki מתנהג כמו כל שם תואר, אז הוא מתאים לשם העצם. בזכר zaaki, בנקבה zaakye: il-maqlooba zaakye, il-knaafe zaakye kteer.
קמט אחד, בכנות. גם פלסטינים נאחזים ב- ל"טעים יותר", צורת היתרון מאותו שורש T-y-b. אז אותו אדם שאף פעם לא יקרא למנה Tayyeb יגיד בשמחה haada aTyab, זה טעים יותר. השורש שורד בשוליים. במשבצת הפשוטה של "זה טעים", zaaki מנצח בלי עוררין.
'eesh, ה"מה" הקטן שממקם אותך
לפלסטינים יש שתי מילים ל"מה": ו-. שתיהן מקומיות, שתיהן בכל מקום, ורוב האנשים מחליפים ביניהן בלי לחשוב. 'eesh ismak או shu ismak, איך קוראים לך, שתיהן עובדות.
הסימן הוא ה-' בתחילת 'eesh. תעבור ללבנון או לסוריה והמילה כמעט נעלמת. שם זה shu, כמעט תמיד shu, ו-'eesh נשמעת מוזר לאוזן. אז כשאתה הולך כברירת מחדל על 'eesh, חתמת על הערבית שלך "מהדרום". shu היא הבחירה הלבנטינית הבטוחה שלא מסגירה כלום. 'eesh נועצת דגל.
'ishi, עם i מלפנים
אותו טריק, מילה אחרת. המילה הפלסטינית ל"דבר" או "משהו" היא , עם תנועת i קטנה שמובילה אותה. biddi 'ishi, אני רוצה משהו. ma fee 'ishi, אין כלום.
בצפון אותה מילה משילה את התנועה הקדמית ויוצאת חשופה, shi. badde shi, אני רוצה משהו, בלבנונית. זה אותו שורש שעושה אותה עבודה, אבל הפה הפלסטיני מוסיף את ה-i הפותחת והלבנוני מדלג עליה. הבדל קטנטן, אות חזק.
humme ו-'i7na, לא hinne ו-ni7na
שניים מהכינויים הכי נפוצים מתפצלים בדיוק על הגבול. "הם" בפלסטינית זה . "אנחנו" בפלסטינית זה . בלבנונית ובסורית שניהם מקבלים צורה אחרת.
| עברית | פלסטינית | בצפון |
|---|---|---|
| אנחנו | ni7na | |
| הם | hinne |
שומעים אותם כל הזמן, ובדיוק בגלל זה הם ממקמים דובר כל כך מהר. תגיד ni7na raay7een והעברת את עצמך לביירות בשתי מילים. 'i7na raay7een ואתה שוב בבית.
trakk או kamyon: האימפריה במילים השאולות
פלסטין עברה את שנות המנדט תחת הבריטים, לבנון וסוריה תחת הצרפתים, והמשאיות על הכביש לא שכחו. פלסטיני קורא למשאית trakk, ישר מהאנגלית. לבנוני קורא לה kamyon, ישר מה-camion הצרפתי. אותו רכב, שתי שאריות קולוניאליות.
ואת אותה נטייה תופסים בכל מקום. ה- הפלסטיני (אוטובוס) הוא המילה האנגלית עם רבים ערבי, baaSaat. בצפון, אוצר מילים שאול נוטה להופיע בבגדים צרפתיים. בכל פעם שלחפץ מודרני יש שני שמות, זה בטעם אנגלי בדרך כלל מצביע דרומה.
ה--sh שנעצר בגבול
הפלסטינית אוהבת לשים שלילה בסוגריים. עוטפים את המילה ב-ma...sh וגמרת. "אין" זה ma feesh, כלומר ma שננעל לפני (יש) עם -sh שנצמד לזנב. פעלים מקבלים את אותה מסגרת: (אני לא יודע), (הוא לא הלך).
עכשיו תחצה את הגבול. ה--sh נופל. לבנוני אומר ma fi ל"אין", בלי זנב. ma ba3ref ל"אני לא יודע". השלילה היא פשוט ma שיושב מלפנים בלי כלום מאחוריו. ה--sh הנגרר הזה הוא אחד הסימנים הכי רועשים בכל מפת הניבים. זה החוט שקושר את הפלסטינית למצרית וחותך אותה מכל מה שמדברים צפונה.
אם אתה רוצה לראות איך מסגרת ה-ma...sh עובדת בפועל, פירקנו אותה ביש ואין.
תחזיק את שתיהן, תיטה דרומה
הנה החלק שספרי לימוד מדלגים עליו. אף אחד לא מדבר ניב טהור וסגור. בחור מרמאללה יגיד zayy ל"כמו", המילה הדרומית, ואז ישלוף mitl, הצפונית, בנשימה הבאה בלי לשים לב שהחליף. שתיהן חיות לו בפה. ירושלים יושבת על תפר בין ניבים, והדוברים שלה שואלים בחופשיות מהחוף שמצפון.
אז אל תמחק את המילים הצפוניות מהערבית שלך. תרדוף אחרי כל אחת מהן ותישמע נוקשה, כמו מישהו שמציג ניב במקום לחיות בו. פשוט תלמד איזו מילה נוטה לאן. ואז, כשזה חשוב, תשלוף zaaki. תגיד את זה מעל המקלובה של אמא של מישהו ותראה את השולחן מחליט, לשנייה חמימה אחת, שאתה אחד משלהם.