איזה ניב ערבי כדאי ללמוד?

מישהו בחיים שלך מדבר ערבית. בדרך כלל זו הסיבה האמיתית שאנשים מתחילים: אמא של בת הזוג בעמאן, עמית לעבודה בחוזה לשנתיים בדוחא, סבתא בקזבלנקה שאף פעם, אפילו לא פעם אחת, לא עברה בשבילך לאנגלית.

ואז אתה פותח קטלוג קורסים וכתוב שם "ערבית", ביחיד, כאילו יש רק אחת.

יש כמה, והפערים ביניהן גדולים. תכניס לחדר מרוקאי ופלסטיני, שניהם מדברים בקצב של הבית, והם יתאמצו יותר להבין זה את זה מאשר ספרדי ואיטלקי. הניב שתבחר יקבע עם מי תוכל לדבר בעוד שנה. זה משנה יותר מהאפליקציה, מספר הלימוד או מהשעות שתשקיע.

תתחיל מהרשימה האמיתית של האנשים שלך

עצות ברשת נוטות לדרג את הניבים לפי מספר דוברים. במצרים יש יותר ממאה מיליון איש, מצרית מנצחת, תלמד מצרית. ההיגיון הזה מחזיק רק אם אתה מתכנן לדבר עם ערבי אחד שנבחר באקראי מכל המפה.

לאף אחד אין חיים כאלה. הרשימה שלך קצרה ויש בה שמות. שני חמים בחברון. צוות בדובאי. העיר האחת שאתה ממשיך לטוס אליה.

תכתוב את הרשימה הזאת, ואז תקרא את השורות.

רוב האנשים מוצאים את השורה שלהם תוך בערך עשר שניות.

מצרית, אם אתה רוצה את הטווח הכי רחב

מצרים ייצאה את הקולנוע ואת המוזיקה שלה לכל מדינה דוברת ערבית במשך רוב המאה העשרים, והתוצאה היא שכוויתי ותוניסאית יכולים שניהם לעקוב אחרי קומדיה מצרית בלי כתוביות. שום ניב אחר לא מכסה כל כך הרבה שטח.

גם פלסטינים גדלו על זה. תשאל ברמאללה על ה-musalsal של הערב, או על ה-'ughniye שמתנגן בכל חתונה, והרבה מהתשובות יחזרו מצריות.

את הניב מזהים כבר מהמשפט הראשון. ה-j נהיית קשה, אז מילה כמו jaam3a (אוניברסיטה) יוצאת בקהיר gaam3a. "מה" זה eh. "מה שלומך" זה izzayyak. הכול זורם שטוח ומהר יותר מאשר בלבנט.

הסתייגות אחת לפני שאתה מתחייב: הטווח עובד בכיוון אחד. כולם מבינים מצרית. מצרים לא מבינים אוטומטית את כולם.

אז אם הסיבה שלך היא סרטים, מוזיקה, או שיבינו אותך בכמה שיותר מקומות, לך תלמד מצרית. אל תעשה את זה עם האפליקציה הזאת. אנחנו מלמדים פלסטינית, ושנה איתנו תשאיר אותך עם ה-lafeZ הלא נכון לשיחה בקהיר, ועם ערימה של מילים שקהירי ימצא כפריות באופן חמוד. תשתמש במקום זה ב-Bel Masri, אפליקציית האחות המצרית שלנו: אותה שיטה, ניב קהירי, כבר באנדרואיד, ואייפון בדרך.

לבנטינית, בשביל פלסטין, ירדן, סוריה, לבנון והתפוצות

קבוצת ניבים אחת מכסה ארבע מדינות. מישהו משכם, מישהו מעמאן, מישהו מחומס ומישהו מביירות מבינים זה את זה במהירות מלאה, וההבדלים ביניהם הם מהסוג שצוחקים עליו אחד על השני בארוחת ערב.

והיא גם נוסעת רחוק. הקהילות דוברות הערבית בדטרויט, בשיקגו, בברלין, בסנטיאגו ובסאו פאולו נוטות מאוד ללבנטינית, אז הרבה פעמים זה מה שה-jeeraan שלך מדברים בחדר המדרגות, הרבה לפני שאתה עולה על מטוס לאנשהו.

אם זו הרשימה שלך, השאלה כבר לא איזה ניב. השאלה היא איזו אפליקציה מלמדת ערבית לבנטינית כמו שצריך. השדה הזה צר יותר ממה שהוא נראה, כי כמה מהשמות הגדולים מלמדים בפועל ערבית ספרותית וקוראים לזה "ערבית".

מפרצית, אם העבודה בחצי האי

הניבים של il-khaleej מכסים את כווית, קטר, בחריין, איחוד האמירויות וחלק גדול מסעודיה, כשהעומאנית עומדת קצת בצד. q נוחתת הרבה פעמים כ-g קשה. "מה שלומך" זה shloonak. "מה" זה wesh או shnoo.

הנה החלק הכן. הבועה של העובדים הזרים בדובאי ובדוחא רצה על אנגלית, ואנשים מסיימים שליחויות של שלוש שנים בלי ללמוד מילה. אם אתה בתוך הבועה הזאת ונשאר בתוכה, ערבית מפרצית היא בגדר רשות, ואתה תדע את זה.

מחוץ לבועה זו הבחירה ההגיונית היחידה. muqaabale שמתנהל בערבית בריאד דורש מפרצית. הלבנטינית שקלטת מסדרה בנטפליקס לא תעזור לך שם.

מרוקאית, אם זו המשפחה שלך

דארג'ה היא היוצאת מן הכלל, והיא התשובה הנכונה כשה-3eele▶ שלך מרוקאית. זה בערך כל הטיעון בעדה.

מאות שנים של מגע עם אמזיגית וצרפתית, ועוד הרגל לבלוע תנועות קצרות, הרחיקו אותה מספיק מהניבים המזרחיים, כך שדוברי לבנטינית ומפרצית הרבה פעמים לא מצליחים לעקוב אחריה בקצב שיחה. התנועה הולכת לכיוון אחד. מרוקאים גדלו על טלוויזיה מצרית ולבנטינית, אז הם יבינו אותך בלי בעיה, בזמן שפלסטיני שנוחת בבית קפה בפאס תופס אולי שליש.

מרוקאית קונה לך את מרוקו. עסקה טובה אם שם נמצאים האנשים שלך. עסקה גרועה אם בחרת בה כי הטיסות היו זולות.

ערבית ספרותית, אם המטרה היא לקרוא

ערבית ספרותית היא השפה הכתובה. בה מקריאים בטלוויזיה את ה-'akhbaar▶, בה מודפס jareede▶, ובה כתובים חוזים, רומנים ונאומים. כל ערבי לומד אותה בבית הספר שנים. אף אמא לא מדברת אותה בבית.

תבחר בה אם אתה רוצה לקרוא, לחקור, לעקוב אחרי החדשות כמו שצריך, או לשבת בהרצאה. תזמין בה קפה בשכם, יבינו אותך, ואחר כך יצחקו עליך בעדינות.

להגיע לערבית מדוברת דרך הערבית הספרותית זו הדרך הארוכה, ויש מסלול קצר יותר באיך ללמוד ערבית מהר.

מה עובר איתך בכל מקרה

זה החלק שמוריד את הלחץ. הניבים חולקים את מערכת השורשים, את רוב מכונת הפעלים, ואת כל המדף של אוצר המילים שירד מהשפה הכתובה. מילים כמו אלה כמעט לא זזות בין רבאט למסקט:

• lugha▶: שפה
• kilme: מילה
• ma3na: משמעות
• fihem: להבין
• jaam3a: אוניברסיטה

ההבדלים חיים בדברים הקטנים והנפוצים: מילות השאלה, המילה ל"עכשיו", המילה ל"רוצה", הדרך לשלול פועל. פלסטינית, מצרית ומרוקאית כולן מדביקות -sh בסוף הפועל כדי להגיד לא, והניבים של המפרץ לא. ל-q יש ארבע הגיות שונות, תלוי מי מדבר ובאיזה רחוב הוא גדל.

כלומר, הניב השני שלך עולה שבריר מהראשון. תלמד פלסטינית, וסורית באה בחינם, ירדנית אף פעם לא הייתה שאלה, ומצרית צריכה כמה שבועות של הקשבה עד שהיא נכנסת למקום. יש מפה מלאה יותר של המרחקים באיזה ניב ערבי הכי קרוב לפלסטינית.

אז תבחר אחד ותצלול לעומק. אם תפצל את השנה הראשונה בין שניים, תישאר עם שני חצאי מבטאים ועם 7aki שאף אחד לא ממש מזהה.

לבחור, בערך בחמש דקות

תכתוב חמישה אנשים שאתה רוצה להבין. אנשים אמיתיים עם שמות, בלי קטגוריות. אם ארבעה מהם גרים בעמאן, בשכם או בביירות, תפסיק לקרוא ותתחיל עם לבנטינית. אם הם גרים באלכסנדריה, גם סיימת, והאתר הזה לא בשבילך.

אם הרשימה יוצאת ריקה באמת ואתה פשוט אוהב את הצליל של השפה, קח מצרית בשביל הטווח, או לבנטינית בשביל הכמות העצומה של חומר יומיומי.

מה שאתה מחפש זה הרגע שבו אתה ומישהו אחר tfaaham, שבו שניכם מבינים זה את זה ואף אחד לא שולף את האנגלית.

ואז תבדוק את הרשימה מול המציאות. "אולי אעבוד במפרץ יום אחד" זה לא בן אדם. חמותך בג'נין כן.