אתה יוצא מהבית ושכנה עוצרת אותך בחדר המדרגות. abu khaaled maat, היא אומרת. אבא שלו נפטר. אז תלך לשבת עם המשפחה, מישהו ידחוף לך ליד כוס קטנטנה של קפה מר, ואז החדר משתתק ותורך להגיד משהו. זה הרגע שבו הרבה לומדים קופאים.
החדשות הטובות: אין פה מה לאלתר. בפלסטינית יש סט קטן וקבוע של מילים למוות ולנחמה, והמשפחה עונה לך באותן שורות. תלמד בערך חמש מהן ותיכנס כשאתה יודע בדיוק מה יוצא לך מהפה.
ה-3aza, והקפה
כשמישהו נפטר, המשפחה פותחת את הבית לכמה ימים ואנשים באים לשבת איתם. ההתכנסות עצמה היא ה-3aza, והמקום הוא beet il-3aza, בית האבלים. הרבה פעמים הגברים יושבים בחדר אחד או באוהל שכור מול הבית, והנשים בחדר אחר.
שקט שם. אנשים מדברים חלש. מישהו עובר עם כוסות קטנות של , מר, בלי סוכר. זה הקפה של האבל, ולוקחים אותו בלי לבקש מתוק. (הדרך היומיומית להזמין אותו כמו שאתה אוהב שייכת לסיטואציה אחרת לגמרי.)
ta3ziye והפועל 3azza
המילה לתנחומים היא ta3ziye. היא מכסה גם את מעשה הניחום וגם את המילים עצמן. הפועל מאותו שורש הוא , לנחם, להביע תנחומים.
זה פועל בבניין השני (Form 2), אז הוא נוטה באופן סדיר:
- : הוא ניחם
- 3azzeet: ניחמתי
- 3azzeeto: ניחמתי אותו
אז "הלכתי לנחם את abu khaaled" זה בערך ru7t u-3azzeeto. זה הפועל הרשמי, של לעשות את הדבר הנכון, למעשה עצמו.
akhad bi-khaaTro
khaaTer הם הרגשות של אדם, המצב הפנימי שלו, החלק הרך שאפשר לפגוע בו. כשמטפלים בו, הולכים על הפועל akhad (לקח) ועל מילת היחס bi- (עם): akhad bi-khaaTro, מילה במילה "לקח עם הרגשות שלו". המשמעות: הוא ניחם אותו, עמד לצדו באבל.
שים לב ל--o ב-khaaTro. היא מצביעה על האבל, לא עליך. אז כשאתה אומר שניחמת אותו, הרגשות שלו נשארים בביטוי, akhadt bi-khaaTro. אתה מטפל ב-khaaTer שלו. אם 3azza הוא הפועל הרשמי, זה הפועל החם, מה שחבר עושה בשביל חבר.
הכפיל שאומר את ההפך
ועכשיו המלכודת. משאירים את אותן שלוש מילים, מחליפים את bi- ב-3ala, והמשמעות מתהפכת לגמרי.
akhad 3ala khaaTro זה נפגע. לקח ללב. הרגשות שלו נפגעו.
| ביטוי | מילה במילה | מה זה אומר |
|---|---|---|
| akhad bi-khaaTro | לקח עם הרגשות שלו | ניחם אותו, הביע תנחומים |
| akhad 3ala khaaTro | לקח על הרגשות שלו | נפגע, לקח ללב |
מילת יחס אחת ביניהם. תגיד את הלא נכון ב-3aza והרגע הודעת שהאבל פגע בך. תשנן את הזוג כיחידה אחת: bi- לנחמה, 3ala לעלבון.
מה אומרים בפועל
שתיים או שלוש שורות עושות כמעט את כל העבודה. כשהנפטר עולה בשיחה, מבקשים מאלוהים שירחם עליו:
- allah yir7amo: אלוהים ירחם עליו
- allah yir7amha: אלוהים ירחם עליה
למשפחה, השורה הקבועה היא il-baqiyye fi 7ayaatak, ששאר השנים שלו יתווספו לחיים שלך. לחדר שלם אומרים 7ayaatkum במקום 7ayaatak. והם עונים לך, 7ayaatkum il-baaqye, החיים שלכם הם מה שנשאר.
עוד כמה שתשמע:
| ביטוי | מתי | משמעות |
|---|---|---|
| 3aZZam allah ajrakum | קצת יותר רשמי | שאלוהים יגדיל את שכרכם |
| allah yiSabbirkum | כשמנחמים | שאלוהים ייתן לכם סבלנות |
האחרון נשען על , סבלנות, וזה מה שכולם מאחלים למשפחה בימים האלה.
הנימוסים
מדברים בשקט ובקצרה. מברכים, אומרים את השורה שלך, יושבים קצת, הולכים. בלי בדיחות, בלי השלמת פערים בקול רם עם בן הדוד שלא ראית שנים.
אל תגיד . זה מזל טוב, זה שייך לחתונות ולבשורות טובות, וזה נוחת נורא ליד מוות. לשלוף את ביטוי ה"אלוהים" הלא נכון זו הפדיחה הקלאסית, כי בפלסטינית יש אחד כזה כמעט לכל רגע (שווה לדעת איזה מתאים לאן).
תיקח את ה-'ahwe המר כשמציעים לך. סירוב מתפרש כקרירות.
ותכוון את המילים שלך לכל ה-3eele, המשפחה, ולא רק לאדם האחד שבשבילו באת. il-baqiyye fi 7ayaatkum שקט לחדר בדרך החוצה עושה יותר מנאום ארוך לקרוב משפחה אחד.