תדמיין בית קפה ממש ליד רחוב רוכב ברמאללה. אתה נדחק לדלפק, הבחור שליד המכונה מרים אליך מבט, ויש לך בערך ארבע מילים להעביר את ההזמנה לפני שהתור מאחוריך מתארך. החדשות הטובות: כולן קצרות, ואפשר ללמוד את כל הסט לפני שה-serveece (מונית השירות) שלך מגיע לתחנה הבאה.
מתחילים ב-biddi
הכול מתחיל במילה אחת. זה "אני רוצה". מדביקים את המשקה בסוף וזהו.
- biddi 'ahwe: אני רוצה קפה
- biddi shaay: אני רוצה תה
זו הזמנה שלמה. בלי "אפשר בבקשה", בלי התעמלות של פעלים. אם בא לך את כל הסיפור על הסיומות של biddi, הוא נמצא במדריך על biddi, אבל בשביל להזמין, biddi זה כל מה שצריך.
דבר אחד על המילה לקפה. בבית קפה ברמאללה אף אחד לא שולף את qahwa של ספר הלימוד עם ה-q הקשה. ה-q מתרככת לעצירה קטנה בגרון, אז זה יוצא . אותה מילה, פה ידידותי יותר.
ואם אתה לא רוצה להישמע כאילו אתה נובח את זה, תפתח ב- (בבקשה): min faDlak, biddi 'ahwe.
כוס תה
תה בפלסטין מגיע כמעט תמיד בכוס זכוכית קטנה, ולא בספל. המילה לכוס הזאת היא . כדי להגיד "כוס תה", מדביקים את שני שמות העצם, וה--e בסוף הופכת ל--et:
- kubbaayet shaay: כוס תה
- kubbaayet mayy: כוס מים
עם קפה זה שונה. הוא מגיע בספל קטנטן, ולא טורחים לקרוא לספל בשם בכלל. אז זה biddi kubbaayet shaay לתה, ופשוט biddi 'ahwe לקפה.
bala: איך אומרים "בלי"
הנה המילה שנותנת לך להזמין בדרך שלך. זה "בלי", והיא יושבת ממש לפני מה שאתה מוריד.
- : קפה בלי סוכר
- shaay bala sukkar: תה בלי סוכר
- : קפה בלי חלב
זה סוכר, זה חלב. תכניס את מה שאתה מוותר עליו, ו-bala סוחבת את השאר.
bala חיה גם לבד, בתור ביטול קטן, בערך "עזוב" או "לא משנה". bala shughul, תשאיר את העבודה בחוץ. תשמע את זה בשיחות. ליד הדלפק, לעומת זאת, תשתמש בעיקר בתבנית הפשוטה X bala Y.
כמה מתוק?
כדאי לדעת לפני שאתה פותח את הפה: קפה ותה פלסטיניים מגיעים מתוקים כברירת מחדל. לא תגיד כלום, ותקבל סוכר, בדרך כלל לא מעט. אז המתיקות היא הדבר היחיד שכמעט תמיד תרצה לפרט.
| אתה אומר | אתה מקבל |
|---|---|
| בלי סוכר בכלל | |
| shwayy sukkar | קצת סוכר |
| הבינוני הרגיל | |
| sukkar kteer | הרבה סוכר |
ה-maZbooT הזה שווה את המקום שלו. מילולית זה "נכון" או "מדויק", ובקפה כולם מבינים את זה כמתיקות בינונית רגילה, הכמות שרוב האנשים שותים בלי לחשוב. תבקש את ה-'ahwe שלך maZbooT, ותישמע כמו לקוח קבוע.
מילות הנימוס הקטנות
שתיים או שלוש מילים קטנות הופכות עסקה לשיחה רגילה בין בני אדם. אף אחת מהן לא קשה.
כשהבריסטה מחליק אליך את הכוס, הוא יגיד . זה ה"בבקשה" לכל מטרה, והוא עושה מאה עבודות בחיים הפלסטיניים (המדריך על tfaDDal עובר עליהן). התפקיד שלך הוא רק לענות.
עונים ב-, תודה. אם הוא מודה לך בחזרה, או שאתה רוצה לבטל "סליחה על הטרחה", זה . והנה טריק נחמד: כשאתה מושיט את הכסף, תחזיר לו את המילה שלו. tfaDDal, בבקשה.
כל הסצנה מההתחלה
מחברים את החלקים, וכל העצירה נשמעת ככה.
אתה: min faDlak, biddi 'ahwe bala sukkar. (בבקשה, אני רוצה קפה, בלי סוכר.)
בריסטה: tfaDDal. (בבקשה.)
אתה: shukran. (תודה. כמה יוצא החשבון?)
בריסטה: khamse sheekel. (חמישה שקל.)
אתה: tfaDDal. (בבקשה.)
בריסטה: 3afwan.
זה כל בית הקפה, מתחילה ועד סוף, בלי שום דבר שעוד לא פגשת. אם אתה רוצה להתקדם בצד של הכסף, לבקש עודף, לדבר בשקלים, לסגור חשבון גדול יותר, המדריך על מחירים ממשיך בדיוק מאיפה ש-'addeesh il-7saab עוצרת.