מילים למשפחה בערבית פלסטינית, ואיך אומרים שלי

מישהו בחתונה ברמאללה מצביע לצד השני של האולם ושואל meen haada? מי זה? אפשר לענות עם שם. אבל התשובה שאנשים באמת רוצים היא הקשר: haada akhooy, זה אח שלי. תלמד את קומץ המילים למשפחה, ותוכל למקם כל אחד בחדר ולהגיד איך אתה קשור אליו.

הדמויות הראשיות

שש מילים נושאות את רוב עץ המשפחה. הנה הן חשופות, כמו שרשימה הייתה נותנת אותן.

ל-bint יש שני תפקידים: היא "בת" והיא "ילדה". אותו דבר עם walad, שזה "בן", "ילד" או סתם "ילד קטן", והרבים שלו, awlaad, מכסה את הילדים של הבית. שתי המילים לאחים, akh ו-ukht, רוכבות על אותו kh מחוספס מאחור בגרון, שהוא בדיוק ה-ח הישראלית של "חלב". לפחות הצליל הזה כבר מוכר לך.

אבל יש מלכוד. כמעט אף פעם לא תגיד את המילים האלה חשופות.

לתלות "שלי, שלך, שלו" בסוף

בפלסטינית אין מילה נפרדת ל"שלי". היא מדביקה סיומת קצרה ישר על שם העצם, בדיוק אותה סדרה שמחברים ל-bidd כדי להגיד biddi, biddak, biddo. אז מילה של משפחה כמעט אף פעם לא מסתובבת לבד. היא מגיעה כבר עם בעלים.

קח את imm:

• immi: אמא שלי
• immak: אמא שלך (לגבר. כשמדברים לאישה מחליפים את -ak ב--ik)
• immo: אמא שלו

הסיומת -ha נותנת "שלה", -na נותנת "שלנו", וכן הלאה. אותה סיומת עובדת על השאר: ukhti (אחותי), ibni (הבן שלי), ו-binti ל"הבת שלי". יציב, סדיר, בלי הפתעות.

ואז יש שתי מילים שמסרבות לשתף פעולה.

הזוג המוזר: abooy ו-akhooy

היית מצפה ש"אבא שלי" יהיה abi ו"אח שלי" akhi, פשוט ab ו-akh עם הסיומת -i. זה בדיוק מה שהערבית הספרותית עושה, וזו הצורה מספר הלימוד שאולי אתה כבר מכיר. הפלסטינית לא. היא מותחת oo ארוך באמצע.

• abooy▶: אבא שלי
• abook▶: אבא שלך
• abooh▶: אבא שלו

אח עושה בדיוק אותו דבר. akhooy▶ זה "אח שלי", akhook זה "אח שלך", akhooh זה "אח שלו". שניים מהאנשים שתזכיר הכי הרבה, ודווקא הם החריגים. מעצבן, אבל תגיד אותם כל כך הרבה שהם יידבקו מהר.

זו מוזרות עתיקה, מועדון קטנטן של שמות עצם שמצמיחים תנועה ארוכה לפני הסיומת. לא צריך את השם הדקדוקי. פשוט תשמור את abooy ו-akhooy כמילים שלמות ותמשיך הלאה.

abu ו-akhu: "אבא של" לפני שם

יש צורה שנייה שהשתיים האלה לובשות, והיא צצה בכל מקום ברגע שקולטים אותה. שים abu▶ לפני שם וזה אומר "אבא של": abu khaled זה אבא של חאלד, abu 3ali זה אבא של עלי.

אבל זה הולך הרבה מעבר למשמעות המילולית. ככה פונים לגברים מבוגרים ומדברים עליהם כל הזמן, בדרך כלל לפי שם הבן הבכור. גבר בשם מחמוד שהבן הגדול שלו הוא חאלד הופך ל-abu khaled אצל חצי מהאנשים שמכירים אותו, ולקרוא לו ככה נשמע חם ומכבד יותר מלהשתמש בשם שלו. נשים מקבלות את ה-umm המקביל: umm khaled זו "אמא של חאלד". תפגוש הרבה אנשים שתכיר רק לפי שם ה-abu או ה-umm שלהם.

akhu▶ זו אותה צורה ל"אח של", כמו akhu salwa, האח של סלווה. זו פחות דרך פנייה ויותר דרך לסמן מי מישהו בתוך קהל.

תחזיק את שתי הצורות נפרדות בראש: abooy זה "אבא שלי" (לפני סיומת), abu זה "אבא של" (לפני שם).

שתי מילים לדוד

ערבית מפרידה משהו שעברית מאחדת. אח של אבא שלך ואח של אמא שלך הם לא אותה מילה.

• 3amm▶: דוד מצד אבא
• khaal: דוד מצד אמא

אז "הדוד שלי" זה או 3ammi או khaali, ומה שתבחר אומר למי שמקשיב לאיזה צד במשפחה אתה מתכוון עוד לפני שאמרת משהו אחר. החלוקה עוברת גם בדודות ובבני דודים. עץ המשפחה שומר על שני הענפים שלו מסומנים לכל אורך הדרך.

שימוש בונוס: 3amm זו גם דרך ידידותית לפנות לגבר מבוגר שאתה לא מכיר, כמו שילדים בעברית קוראים "דוד" לכל גבר זר. ya 3ammi לבחור המבוגר בדוכן הירקות זה מנומס וקצת חיבתי.

סבים, קרובים, כל ה-3eele

תרחיב את המעגל ויופיעו עוד כמה מילים:

• jidd▶: סבא (jiddi, סבא שלי)
• 3eele▶: משפחה
• qaraayeb: קרובי משפחה

הרבים של jidd הוא jduud, שנמתח למשמעות של סבים, ועוד אחורה, אבות קדמונים. 3eele זה המשפחה במובן של משק הבית, האנשים שאתה גר איתם ונותן להם דין וחשבון. qaraayeb זו הרשת הרחבה: הקרובים שאתה רואה בחתונות ובהלוויות וכמעט לא ביניהן. (אחד מהם לבד הוא qareeb.)

מי שנכנסו בנישואים

לאנשים שמצטרפים דרך חתונה יש מילים משלהם.

• jowz▶: בעל
• zowje▶: אישה (רעיה)
• mitjawwez▶: נשוי

גבר אומר ana mitjawwez. אישה מוסיפה את ה--e של הנקבה ואומרת mitjawze. תצביע על זוג ואותן סיומות ממשיכות לעבוד: jowzha (בעלה), zowjeto (אשתו). אז כשמישהו בחתונה מצביע מעבר לאחות שלך ושואל meen haada, יש לך את זה מוכן: haada jowz ukhti, הבעל של אחותי.