תחפש באינטרנט מילים מיוחדות בערבית ותקבל את אותו עמוד חמישים פעם: שמות עצם קלאסיים מהממים מהקוראן ומשירת המדבר, ולכל אחד פסקה על כמה הוא בלתי ניתן לתרגום. תגיד אחד מהם בקול במונית ברמאללה. הנהג יחייך, יחכה בנימוס, ואז ישאל אותך לאן אתה נוסע, בערבית היחידה שהוא באמת משתמש בה.
אז הנה 100 מילים מיוחדות בערבית עם פירוש, מהקצה השני של השפה. ערבית פלסטינית מדוברת, כמו שמדברים בבית, במכולת, בטלפון עם אמא. חלק מהן אורזות רעיון שבעברית צריך לפרוש לפסוקית שלמה. אפשר ללחוץ על כל מילה ולשמוע אותה.
הערה קצרה על הכתיב, כי יש מספרים בתוך המילים האלה והם לא טעויות הקלדה. 3 זה ع ו-7 זה ح, שני צלילי הגרון שאין להם אות באלפבית הלטיני. האותיות הגדולות S, D, T, Z מסמנות את ארבעת העיצורים הנחציים, שנאמרים כבדים יותר ועמוק יותר בפה. זו כל השיטה בשתי שורות, והמפתח המלא נמצא כאן.
אירוח: 14 מילים שבעברית צריך בשבילן משפט
לאירוח הפלסטיני יש אוצר מילים קטן וצפוף משלו. מילה אחת עושה את מה שבעברית נפרש על פסוקית שלמה.
- nawwart: "הארת את המקום." מה שהמארח קורא כשאתה חוצה את הסף, עוד לפני שמופיעה שתייה כלשהי. שאר הטקס בדלת, כולל tfaDDal, רץ על מילה אחת.
- ra77ab: לקבל מישהו בברכה, לעשות את כל הטררם שקבלת אורח כמו שצריך דורשת.
- : היי. השלום החם של היומיום, שתשמע עשר פעמים ביום.
- Diyaafe: הכנסת אורחים, וגם המגש שלה: הקפה, הפירות, הכוסות הקטנות שמופיעות בין אם רצית אותן ובין אם לא.
- karam: נדיבות, יד פתוחה. התכונה שהשם הטוב של משפחה נשען עליה.
- 3azeeme: הזמנה, כמעט תמיד לארוחה, ואף פעם לא לארוחה קטנה.
- : אורח. בבית פלסטיני האורח עומד מעל המארח.
- sider: מגש ההגשה הגדול, ובבתים ישנים גם החדר הקדמי שבו מקבלים אנשים. מילה אחת למקום שבו האירוח קורה ולמה שהוא מגיע עליו.
- zyaara: ביקור. לקפוץ בלי להודיע זה לא חוצפה כאן. זה כל העניין.
- 'izen: רשות. המילה שמתחת לכל הגעה מנומסת ולכל יציאה מנומסת.
- : בוא הנה.
- : להזמין מישהו אליך, בדרך כלל כדי להאכיל אותו.
- takleef: טקסיות, גינוני נימוס. את
bala takleef("בלי כל זה, בבקשה") תשמע בערך פעמיים בכל ביקור. - wadda3: ללוות מישהו החוצה. לפרידה יש פועל משלה, ובפועל גם חצי שעה משלה ליד הדלת.
מילות האלוהים שמנקדות כל משפט
חמש מילים שכבר מזמן הפסיקו להיות על דת. הן הקצב של הדיבור הרגיל, ושיחה בלעדיהן נשמעת שטוחה באופן מוזר. inshalla ו-walla אתה כנראה כבר מכיר, ולכל אחת יש רגע מדויק שבו היא נוחתת. החמש האלה הן השכבה הבאה.
- 7araam: אסור, אבל ברחוב זה אומר "תרחם קצת" או "איזה בזבוז". נאמר על אכזריות, על אוכל שנשפך ועל דוחות חניה באותה מידה.
- 7alaal: התאום ההפוך: מותר, מגיע, הוגן. מי שהרוויח את הניצחון שלו ביושר שומע שזה 7alaal עליו.
- : "שיגיע גם אליך." התשובה המתבקשת בחתונות ובטקסי סיום, מכוונת למי שעוד לא זכה בשלו.
- rabb: האדון, אלוהים. שומעים אותה בעיקר באנחה לכיוון התקרה:
ya rabb, איפשהו בין תפילה ל"תן לי כוח". - : שלום, והשורש שמתחת לחצי מהברכות שתשמע.
רגשות שאין להם מילה אחת בעברית
כאן רשימות "המילים שאי אפשר לתרגם" היו צריכות לחפש.
- murtaa7: רגוע, הוקל לו, נח. המצב של אדם ששום דבר לא לוחץ עליו.
- : להיות נסער. יושב בין כועס לפגוע, והטשטוש הזה הוא כל הפואנטה.
- : מסכן. רחמים עם חום בפנים. עובד על חבר, על חתול רחוב או על עצמך.
- mishtaaq: מתגעגע באופן פעיל. זה מצב שאתה סוחב איתך יותר ממצב רוח, ואומרים את זה לאדם בפנים, כמתנה.
- : עייף. וגם קצת לא בטוב. אם מישהו אומר שהוא ta3baan, תשאל לאיזה מהשניים הוא מתכוון.
- khaaf: לפחד.
- gheere: קנאה, ולא רק מהסוג הרומנטי. הכאב המגונן על כל מה ששלך.
- : בדיוק נכון. נאמר עם הנהון איטי.
- 7aya: ביישנות בגרסה המוערכת שלה: צניעות, לדעת מתי לא לדחוף את עצמך קדימה.
- raa7a: מנוחה, נינוחות, המצב שבו שום דבר לא לוחץ עליך. מציעים אותה לאורחים כמו משקה.
- inbasaT: היה לו באמת טוב. הפועל שמשתמשים בו אחר כך, כדי לאשר רשמית שהערב הצליח.
- : טעם, במובן של נימוסים. לאדם עם zowq יש חוש למה לא להגיד.
- khsaara: הפסד, בזבוז, חבל. מילה אחת ל"אוף, כמה חבל".
- man7oos: ביש מזל, נגרר אחריו מזל רע. נאמר על יום, על אוטו, או בחיבה על ילד ששובר דברים.
- damm khafeef: "דם קל": מצחיק בלי מאמץ, נעים להיות לידו. ככל שהדם שלך כבד יותר, יש לך פחות הזמנות.
- : מוזר. וגם זר. אותה מילה, ואפשר לשמוע את ההיגיון.
המילים הקטנות שמחזיקות שיחה
לומדים מדלגים עליהן כי הן לא נראות כמו אוצר מילים. הן מה שגורם לדיבור להישמע כמו דיבור.
- : סיימנו. מספיק. זה סוגר משימה, ארוחה או ויכוח.
- : אחר כך, אחרי זה, ואז. ובטון חד יותר: "ומה עכשיו?"
- : ככה. וגם "ככה זה", עם משיכת כתפיים.
- : כלומר, כאילו, נו אתה יודע. מילת המילוי הכי נפוצה בניב.
- : עדיין, עוד לא, הרגע. שלוש עבודות, מילה אחת.
- : אבל, רק, מספיק.
- : טוב, בסדר, יפה עשית.
- qider: להיות מסוגל, יכול. כל שפת האפשרות של הניב תלויה עליו.
- : אולי.
- : גם אולי. בערבית פלסטינית יש הרבה אוליים.
- : בטח, בהחלט.
- : נכון, צודק. בטון שטוח זה מאשר. בטון עולה זה בודק את הסיפור.
- 'abadan: אף פעם, בכלל לא, ממש לא. ה"לא" הכי תקיף שעדיין נשאר מנומס.
- : קצת. כפול,
shwayy shwayy, זה אומר "לאט לאט, תירגע". - zyaade: תוספת, עוד, מעבר למה שיש. המילה שמביאה לך את הכדור השני.
- : עזוב. לא צריך. וגם "בחינם", מה שמספר לך כמה התרבות הזאת חושבת שמאמץ עולה.
אוכל, טעם והשולחן
- khubz: לחם. שטוח, חם, ונמצא בכל ארוחה בלי יוצא מן הכלל. התפקיד השני שלו הוא סכו"ם.
- finjaan: הכוס הקטנה, בדרך כלל של קפה, שבה מודדים הכנסת אורחים. לסרב לשלישית דורש דיפלומטיה.
- : תה, מוזג חזק, בדרך כלל עם נענע.
- laban: יוגורט, מהסוג הסמיך והחמצמץ, שמבשלים איתו מנות שלמות או מגישים לצידן.
- : סוכר.
- : בלי.
shaay bala sukkar, והמלצר כבר יודע שאתה זר. - za3tar: זעתר בר, מיובש ומעורבב עם שומשום ומלח. הלחם נטבל בשמן, אחר כך בזה, וזאת ארוחת בוקר.
- la7me: בשר.
- : ירקות, כערימה קיבוצית אחת.
- zeetoon: זיתים.
- zeet: שמן. צלחת רדודה ממנו, לחם קרוע לתוכה. ארוחת בוקר.
- rozz: אורז.
- ghada: ארוחת הצהריים, והגדולה של היום.
- : ארוחת הערב, בדרך כלל קלה יותר.
- shibe3: לשבוע, ממש לשבוע. ככה מסרבים למנה שלישית, וככה מקבלים אותה בכל זאת.
- moone: מלאי החורף: השמן, הזיתים, הגבינה והדגנים שמשק בית מכין בסתיו. מזווה, לוח שנה ופוליסת ביטוח במילה אחת.
אנשים, ואיך קוראים להם
- : אבא של.
- : אמא של. מבוגרים מקבלים שם חדש על שם הילד הבכור, והכינוי בדרך כלל מנצח את השם האמיתי.
- sitt: גברת, ובמיוחד הסבתא. ה-sitt של הבית היא בית המשפט העליון שלו.
- : דוד מצד אבא, והדרך המנומסת לפנות לכל גבר מבוגר, קרוב משפחה או לא.
- : גבר, בחור.
- : ילדה, וגם בת.
- : ילד, נער.
- : בחור צעיר, נער.
- : שכן, מילה כבדה הרבה יותר ממה שהתרגום מרמז.
- : חבר, וגם בעלים. ההקשר מסדר את זה.
- jamaa3a: החבורה, החבר'ה, האנשים שלך.
- : אנשים.
- : איש זקן. לא גס. הרבה פעמים בחיבה.
- : משפחה.
- : המוכתר של הכפר, זה שהולכים אליו כשהניירת תקועה.
שמש, גשם והרחוב שבחוץ
- : שמש.
- shita: גשם. וגם חורף. מילה אחת, כי בפלסטין אחד פחות או יותר אומר את השני.
- talej: שלג, וגם קרח. בחברון יורד כמה ימים בשנה, וכל הארץ מעלה תמונות.
- showb: החום. הקיר הפיזי שנכנסים לתוכו בצהריים, יותר מהמספר במדחום.
- gheem: ענן.
- wa7el: בוץ, מהסוג שבולע נעל.
- : שמיים, וגם גן עדן.
- nijme: כוכב.
- waad: ואדי. עמק יבש רוב השנה, ונהר במשך שבוע בערך.
- : השכונה. כמה הרחובות שנחשבים שלך. כל דבר גדול יותר הוא manTaqa, ועמוד האזור מסמן את הגבול בין השניים.
- sooq: שוק.
- basTa: דוכן בשוק: שולחן, משקל, וקול שמפרסם עגבניות לכל הרחוב.
- : עיר, כפר, ארץ. וגם "בבית, במקום שממנו באתי", תלוי במשפט.
- : המכולת הפינתית, פתוחה מתי שבא לבעלים.
- servees: מונית השירות שיוצאת כשהיא מתמלאת ועוצרת איפה שדופקים על החלון. תחבורה ציבורית, מהדורה פלסטינית.
- Taaboon: תנור הלחם הקטן מאחורי הבית, והפיתה שיוצאת ממנו עם ריח קלוש של עשן עצים.
- saTe7: הגג השטוח: שם מתייבשת הכביסה, גדלה הנענע, ושם המשפחה ישנה בלילות הכי חמים.
- : פיסת האדמה מאחורי הבית, שבה גרים העגבניות ועץ הלימון. בקושי גינה, ועשרת המטרים הרבועים הכי מנוצלים בבית פלסטיני.
שאלות נפוצות
מהן המילים הכי יפות בערבית בקוראן? הן באמת יפות, והן ערבית קלאסית, משלב אחר לגמרי מכל מה שלמעלה. פלסטיני שומע את המילים האלה בתפילה וקורא אותן בבית הספר, ואז הולך הביתה ומדבר בניב. אם אתה רוצה את השירה, תקרא את השירה. אם אתה רוצה לנהל שיחה בשכם, תלמד את מאה המילים שבעמוד הזה.
יש PDF של 100 מילים מיוחדות בערבית עם פירוש? יש עשרות, ולכולם אותו פגם: אין קול. בערבית יש שני צלילי גרון וארבעה עיצורים נחציים שדף טקסט לא יכול ללמד, וטעות בהם משנה את המילה. כל ערך כאן מתנגן. באפליקציה שלנו, Tfaddalu, יש הקלטה לכל אחת מהמילים האלה ושיעורים שבנויים סביבן. אם אתה רוצה נייר, תדפיס את העמוד הזה.
מהן 100 המילים הכי נפוצות בערבית? זו רשימה אחרת, ומשעממת יותר. המילים התדירות הן הצנרת: (ב-), (מ-), (על), (על, בנוגע ל-), (רק), (כל), zayy (כמו). תשתמש בהן מאה פעם ביום ואף אחד לא שם אותן על פוסטר.
מהם כינויי חיבה חמודים בערבית? 3azeez הוא הפשוט, "יקר", והוא נושא יותר משקל ממה שנשמע בתרגום. 7ilwe מכסה מתוקה ויפה, לאישה או לילדה. ו-miskeen, מרשימת הרגשות, משמש ברוך הרבה יותר פעמים מאשר כרחמים.
למה בחלק מהמילים בערבית יש מספרים?
כי לשני עיצורים בערבית אין אות לטינית, אז שואלים שתי ספרות שנראות כמוהם. 7 זה ح, h חזקה ונושפת מעומק הגרון. 3 זה ع, שנראית כמו 3 הפוכה, וזה צליל שרוב הישראלים לא מבטאים בכלל (ה-ע המזרחית המסורתית קרובה אליו). פלסטינים מקלידים ככה בטלפונים שלהם, ולכן אנחנו מלמדים את זה ולא סימנים אקדמיים שלא תראה אף פעם בהודעה אמיתית.