תצא החוצה ברמאללה בבוקר של ינואר, והדבר הראשון שמישהו יגיד לך יהיה על הקור. id-dinya bard. נהג המונית אומר את זה, הבחור במאפייה אומר את זה, השכן שלך אומר את זה פעמיים. מזג אוויר הוא שיחת החולין הכי קלה שיש, ולפלסטינית יש לזה סט מילים מסודר.
הנה המילים שבאמת תשתמש בהן, ועוד המשפטים המוכנים להגיד מה המצב בחוץ ולהתלונן עליו.
שש מילים ואתה מסודר
| עברית | פלסטינית |
|---|---|
| שמש | |
| גשם / חורף | shita |
| קור | bard |
| חום / טמפרטורה | |
| שלג / קרח | |
| ענן | gheem |
| מזג אוויר | TaqS |
| שמיים |
שתיים מהן עושות עבודה כפולה. shita זה גם "חורף" וגם "גשם", אז "shita בחוץ" יכול להיות העונה או המבול עצמו, וההקשר מסדר את זה. ו- מכסה "חום", "חום גוף" ו"טמפרטורה" בבת אחת. הרופא מודד לך 7araara. גם החזאי.
הערה אחת על TaqS: זו המילה הרשמית ל"מזג אוויר" וזו שתקרא בתחזית, אבל בדיבור אנשים בדרך כלל פותחים ב-id-dinya (העולם) ופשוט אומרים מה הוא עושה.
להגיד מה המצב, בלי פועל
המשפט ששמעת מנהג המונית, id-dinya bard, אין בו פועל. id-dinya זה "העולם", bard זה "קור", וזה כל המשפט. העולם, קר, סיימנו. בפלסטינית אין פועל "להיות" בהווה, בדיוק כמו בעברית, אז שיחה על מזג האוויר יוצאת קצרה כמעט כמו שמשפט יכול להיות. אם זה עדיין מרגיש מוזר, המשפט בלי פועל מסביר את זה.
את כל השאר בונים באותה דרך, שתי מילים אחת ליד השנייה:
- id-dinya bard: קר בחוץ
- ish-shams qawiyye: השמש חזקה (כלומר חם ובוהק)
- id-dinya naashfe: יבש בחוץ
אם השמיים מלאים gheem, אומרים fee gheem (יש עננים). ובשביל דבר אחד קר, ולא מזג האוויר, הולכים לשם התואר baared: il-mayy baarde (המים קרים), il-ghurfe baarde (החדר קר).
"השמש" וה-l שנעלם
לבד זה "שמש". תוסיף ה"א הידיעה מקדימה, וה-l של il- לא שורד. הוא נמס לתוך ה-sh, אז "השמש" יוצא , אף פעם לא il-shams. תגיד את זה לאט ותשמע את ה-sh כפול. זה כלל אותיות השמש, והוא תופס הרבה מילים של מזג אוויר (גם ish-shita ו-ith-thalj). באותיות השמש יש את הרשימה המלאה.
כשזה משתנה: Saar
מזג אוויר זה בעיקר שינוי, והפועל לזה הוא Saar (נהיה, הפך ל-). תשים אותו לפני מילה של מזג אוויר ותקבל "נהיה...":
- id-dinya Saarat barid: נהיה קר
- Saar fee shita: התחיל לרדת גשם (הגיע גשם)
- id-dinya Saarat 7araara: נהיה חם
Saar מסמן את הרגע המדויק שבו הכול מתהפך. יום אחד זה ish-shams qawiyye, ולמחרת בבוקר id-dinya Saarat barid וכל הרחוב מוציא מעילים.
גשם, שלג והבוץ שאחרי
כשבאמת יורד, אומרים id-dinya 3am bitshattet (יורד גשם). אבל ברוב הזמן אנשים פשוט מהנהנים לכיוון השמיים ואומרים shita.
שלג זה , וזה עניין גדול יותר ממה שהיית מנחש. כמה סנטימטרים על הגבעות סביב ירושלים או חברון, ובתי הספר נסגרים. החדשות פותחות בזה, וחצי רמאללה יוצאת לצלם. ואז זה נגמר, ומגיע החלק שאף אחד לא אוהב: ith-thalj daab (השלג נמס) והרחובות הופכים ל-wa7el (בוץ).
סערת חורף רצינית היא (סערה). תשמע את זה בתחזית ומכל מי שהגג שלו דולף.
קיץ, חורף ומעלות
שתי עונות מנהלות את כל השיחה. fi-sh-shita (בחורף) יש bard ו-shita. biS-Seef (בקיץ) יש ish-shams ושבועות ארוכים ויבשים. המילה לקיץ היא , ול"בחורף" אפשר להגיד fi-sh-shita או bish-shita. שתיהן בסדר.
למספרים, הטמפרטורה היא שוב il-7araara, נספרת ב-daraje (מעלות): il-7araara 3ashar darajaat זה "עשר מעלות". בינואר בחברון זו תלונה. באוגוסט ביריחו זה עולה מעבר לארבעים ואף אחד לא מתווכח על החום.
להתבכיין כמו מקומי
אף אחד אף פעם לא מרוצה. התלונה לכל מטרה היא shu ועוד hal- ועוד מזג האוויר: shu hal-bard (איזה קור זה!) בדצמבר, ו-shu hal-7araara ביולי. תוסיף kteer (מאוד) כשאתה באמת מתכוון: ish-shams qawiyye kteer, השמש היום אכזרית.
בקיץ כולם יתגעגעו ל-shita. עד פברואר כולם יקללו את ה-bard. מזג האוויר אף פעם לא בדיוק בסדר, ולהגיד את זה בקול זה חצי מכל שיחה.