חבר מרמאללה שולח לך שורה אחת: shu ra7 ti3mal bukra? מה אתה עושה מחר? אולי אתה נוסע לירושלים. אולי תישן עד הצהריים. אולי תקפוץ אחרי העבודה. כל אחת מהתשובות האלה תלויה באותה מילה קטנה.
המילה הזאת היא ra7, וככה מדברים בפלסטינית על כל דבר שעוד לא קרה.
מילה קטנה אחת לכל העתיד
ra7 זה "הולך ל-" והעתיד הפשוט, ביחד. שמים אותה לפני פועל והפעולה זזה לעתיד. והחלק הכי טוב: ra7 עצמה אף פעם לא משתנה. לא לאני, לא לאתה, לא להוא, לא להיא ולא להם. אותן שלוש אותיות בכל פעם.
- ra7 asaafer bukra: אני הולך לנסוע מחר
- ra7 yiji 3a-s-saa3a sitte: הוא יבוא בשש
שים לב איך ra7 ישבה שם בלי לזוז בשני המשפטים, והפועל שאחריה עשה את העבודה של להגיד מי עושה.
ra7 רוצה את הפועל החשוף
הפועל אחרי ra7 מופיע בצורה החשופה שלו, הצורה של "שאני אעשה", בלי b- מקדימה. אם כבר פגשת את ההווה עם b- של היומיום, שבו baroo7 זה "אני הולך", זה אותו פועל כשמקלפים ממנו את ה-b-. התחילית הקטנה שנשארת עדיין אומרת מי:
- aroo7: שאלך
- troo7: שתלך
- yiroo7: שילך
- niroo7: שנלך
אז התנועה שבהתחלה נושאת את הגוף: a- לאני, ti- לאתה, yi- להוא, ni- לאנחנו. תכניס ra7 לפני כל אחת מהארבע, והעתיד מוכן.
אבל בלי ה-b-. ra7 baroo7 זו הטעות היחידה שאנשים עושים. העתיד רוצה את הפועל החשוף.
הכיווץ: 7a-
בדיבור מהיר, ra7 בקושי שורדת כמילה נפרדת. היא מתמוטטת על תחילת הפועל בתור 7a-, ואף אחד לא חושב על זה פעמיים.
- ra7 aroo7 = 7aroo7: אני אלך
- ra7 troo7 = 7atroo7: אתה תלך
- ra7 yiji = 7ayji: הוא יבוא
תשמע את שתיהן בחוץ. ה-ra7 המלאה קצת יותר מכוונת. ה-7a- המכווצת היא מה שיוצא כשמישהו באמצע משפט ולא מאט בשבילך. אותה משמעות בשני המקרים.
להגיד שזה לא יקרה
כדי להגיד שמשהו לא יקרה, לא נוגעים בפועל בכלל. עוטפים את ההתחלה ב-mish ומשאירים את הפועל החשוף במקומו.
- mish ra7 aji: אני לא הולך לבוא
אז 7aroo7 (אני אלך) מתהפך ל-mish ra7 aroo7, ו-7ayji (הוא יבוא) מתהפך ל-mish ra7 yiji. מלכודת אחת ששווה לזכור: ה-7a- המכווצת לא לוקחת mish. אי אפשר להגיד mish 7aroo7. בשלילה פורשים את ra7 בחזרה במלואה ושמים לפניה mish.
מתי, בדיוק?
ra7 מצדיקה את קיומה ברגע שמצמידים למשפט זמן.
- : מחר
- : אחר כך
- ba3d bukra: מחרתיים
תכניס אחת מהן והתוכנית נהיית מוחשית. 7aroo7 3a-l-quds bukra זה "אני נוסע לירושלים מחר". אתה נוקב ביום בשבוע? ra7 נכנסת לפניו באותה צורה: ra7 aji yowm il-jum3a (אני אבוא ביום שישי).
אם זה, אז זה
ra7 ו"אם" הם שותפים טבעיים. בונים את התנאי עם iza, והחלק שבא אחריו נוחת ב-ra7.
- iza shatti, mish ra7 niTla3: אם ירד גשם, אנחנו לא יוצאים
- iza ijeet 3a-l-beet, 7anaakol sawa: אם תבוא הביתה, נאכל ביחד
יש פה דבר אחד שמכשיל אנשים. הפועל מיד אחרי iza יוצא בעבר גם כשמתכוונים למחר. ככה iza בנויה. החצי שמסתכל קדימה הוא זה שלוקח את ra7, וזה החצי שעושה את התחזית.
ra7, biddi, או ה-b- הפשוטה?
שלוש דרכים להצביע על מה שמחכה קדימה, והן לא נוחתות אותו דבר.
ההווה עם b- של היומיום הוא בשביל עכשיו ובשביל הרגלים. baroo7 3a-sh-shughul kull yowm זה "אני הולך לעבודה כל יום". אין בזה שום עתיד.
biddi זה לרצות, וזה גולש לתכנון. biddi aroo7 זה "אני רוצה ללכת", עם המשאלה שלך מאחוריו.
ra7 היא התחזית היבשה. 7aroo7 פשוט אומר שזה הולך לקרות, בלי דעה מצורפת. כשכל מה שאתה מתכוון הוא שמשהו יקרה, ra7 היא זו שאתה שולף.
אז כשההודעה הזאת נוחתת, shu ra7 ti3mal bukra, אתה עונה במילה אחת ופועל חשוף: 7aroo7 3a-l-quds. סגרנו.