אתה מסיים את עץ הערבית באפליקציה גדולה כמו Duolingo. חודשים של רצפים, הינשוף הקטן, כל החבילה. ואז אתה נוחת ברמאללה, נכנס למונית, הנהג מסתובב ושואל אותך משהו פשוט, ואתה קופא.
העמוד הזה הוא ההשוואה הישירה. אם אתה רוצה קודם שישפטו את הינשוף בתנאים שלו, אורך הקורס, החלקים, לאיזו רמה הוא משאיר אותך, זה בביקורת על Duolingo בערבית. תחזור לכאן כשאתה שוקל את החלופה.
זה קורה לאנשים שלמדו קשה. הערבית בטלפון שלך והערבית במונית הזאת פשוט לא אותה ערבית.
אין כאן ירידה על הרצפים או על הממשק הידידותי. הם עובדים. הבעיה מתחילה מוקדם יותר, בשאלה שאף אחד לא שואל בקול: איזו ערבית אתה בכלל לומד?
אותה מילה, שתי שפות
האפליקציות הגדולות מלמדות ערבית ספרותית, al-fuS7aa. זו הערבית של העיתונים, של מהדורת החדשות בערב, של מבחנים בבית הספר ושל נאומים רשמיים. כל ערבי לומד אותה. אף אחד לא קונה בה עגבניות.
ערבית פלסטינית היא הניב המדובר, זה שנהג המונית באמת משתמש בו. מילים אחרות לדברים הכי נפוצים שתגיד כל היום:
| משמעות | פלסטינית | ערבית ספרותית |
|---|---|---|
| קפה | ||
| אני רוצה | ||
| עכשיו | ||
| איך? | ||
| מה? |
תסיים עץ של fuS7aa ותוכל לקרוא כותרת. תשב בבית קפה בבית לחם ותפספס חצי מהשולחן. הפירוט המלא של איפה השתיים נפרדות נמצא במדריך על פלסטינית מול ערבית ספרותית. בקצרה: למדת את השפה הכתובה, והרחוב רץ על המדוברת.
האלפבית שאפשר לדלג עליו בינתיים
רוב האפליקציות הגדולות מתחילות אותך עם הכתב הערבי מהיום הראשון. אותיות שמשנות צורה לפי המקום שלהן, תנועות שאי אפשר לראות, מערכת קריאה שלמה לפני שאמרת מילה.
Tfaddalu כותבת הכול באותיות לטיניות פשוטות. שני צלילי הגרון שאין להם אות לטינית מקבלים מספר כל אחד: 3 לצליל העמוק ב-, 7 לצליל הנושף ב-. אפשר להקליד את זה במקלדת רגילה, וזו אותה שיטה שפלסטינים כבר משתמשים בה כשהם שולחים הודעות. מפתח התעתיק פורש את קומץ הכללים.
שווה ללמוד את הכתב בסוף. אבל ללמוד לקרוא וללמוד לדבר הן שתי עבודות שונות, ורק אחת מהן מעבירה אותך את הנסיעה במונית.
אין פועל "להיות" בהווה
הנה חלק מאיך שדיבור אמיתי עובד, שתרגיל תרגום כמעט אף פעם לא מראה. בדיוק כמו בעברית, הפלסטינית מוותרת לגמרי על הפועל "להיות" בהווה.
- haada beet: זה בית (מילה במילה, כמו בעברית)
- ana ta3baan: אני עייף
שמים שתי מילים אחת ליד השנייה וזהו. אין מילת קישור קטנה באמצע. לדובר עברית זה טבעי מההתחלה, וחצי מהמשפטים היומיומיים שלך כבר בנויים. אנחנו עוברים על זה במדריך על משפטים בלי "להיות".
וגם אין פועל ל"יש לי"
אותו סוג של קיצור דרך. בפלסטינית אין פועל שאומר "to have", בדיוק כמו בעברית, שבה אומרים "יש לי". לוקחים את 3ind ותולים עליה את הסיומות של שלי/שלך/שלו:
- : יש לי זמן
- 3indo sayyaara: יש לו מכונית
שני המהלכים האלה, בלי "להיות" ובלי פועל ל"יש", הם עמוד השדרה של הדיבור היומיומי. הם גם בדיוק הדבר שלא קולטים מהתאמת תמונות למילים, כי אין פה שום דבר להתאים. המשפט פשוט נהיה קצר יותר. הסט המלא של הסיומות נמצא במדריך על 3ind.
ה-q שאף אחד לא באמת אומר
הפלסטינית העירונית עושה משהו לאות q שאף הקלטה של ספר לימוד לא מכינה אותך אליו: היא מפילה אותה. ה-q העמוקה והגרונית של הערבית הרשמית הופכת לעצירה סדקית, כמו העצירה הקטנטנה באמצע uh-oh באנגלית.
אז ירושלים, שנכתבת al-quds, יוצאת מהפה של מקומי ככה:
- →
ולהזמין קפה שחור, כמו שחצי רמאללה שותה אותו, נשמע ככה: , כשה-q נעלמה מתחילת המילה. תיכנס ותגיד qahwa ויבינו אותך, אבל תישמע כאילו קראת את זה מדף. עוד על חילופי הדברים בבית הקפה בלהזמין קפה.
מה זה דורש ממך במקום
אפליקציה שמתחילה מהניב ומהאודיו מחליפה סוג אחד של נוחות בסוג אחר. אתה מוותר מראש על התחושה המסודרת של "ללמוד את האלפבית האמיתי". אתה מקבל שהכתיב הוא מדריך וההקלטה היא האמת, ולכן כל מילה בערבית באתר הזה היא כפתור. תלחץ עליה. תעתיק את הצליל, לא את הדף.
בתמורה, אתה מתחיל לבנות את קיצורי הדרך של הדיבור מהשיעור הראשון: בלי "להיות", בלי פועל ל"יש", ה-q שנופלת, המילים שאנשים באמת אומרים. תשלוט בהם ובצלילים, ובפעם הבאה שנהג ברמאללה ישאל לאן אתה נוסע, אתה תענה לו.