המילה לבוקר היא . תגיד אותה בקול. Su-bu7, שתי פעימות, ותנועה קטנה יושבת באמצע.
עכשיו תסתכל מאיפה היא באה. השורש הוא S-b-7, שלושה עיצורים, ובין שני האחרונים לא כתוב כלום. תקרא את השלד החשוף ותנסה להגיד "Sub7", ותדחוס את ה-b וה-7 יחד בחלק האחורי של הפה. פלסטינית לא תעשה את זה. היא מכניסה u קצר כדי שהמילה לא תיחנק, ואנחנו כותבים את ה-u הזה ישר בתוכה.
תנועת ההצלה הזאת מופיעה בכל השפה. ברגע שאתה שומע אותה, סט שלם של מילים מפסיק להיראות כאילו יש בו שגיאת כתיב.
הפה לא אוהב נחיתה קשה
לפלסטינית אין בעיה עם צירופי עיצורים בתחילת מילה או באמצעה. בסוף ממש, כששני עיצורים היו מתנגשים ואחד מהם מסורבל, הפה מפריד ביניהם עם תנועה קצרה ולא מוטעמת. כמעט לא נשענים עליה. אבל היא שם, והאודיו נושא אותה.
תשווה את השלד שאולי היית מצפה לו למה שאנשים אומרים באמת:
| משמעות | הצירוף החשוף | מה שאומרים |
|---|---|---|
| בוקר | Sub7 | |
| עבודה | shughl | shughul |
| לפני | qabl | |
| צהריים | Duhr | Duhor |
| גיל | 3umr | |
| רבע | rub3 | |
| מחשבה | fikr | |
| חבל | 7abl | |
| שם | ism |
עמודת "הצירוף החשוף" היא לא באמת ערבית שגויה. זה השורש בלי תנועת העזר. פשוט אף אחד לא אומר את זה ככה.
תנועת העזר מעתיקה את התנועה שלפניה
תקשיב לכמה ותשים לב שתנועת ההצלה לא אקראית. בדרך כלל היא שואלת את הצבע של התנועה שכבר נמצאת במילה. ב-Subu7 יש u ואז u. ב-shughul, אותו דבר. Duhor ו-3umor מתעגלים לכיוון o. qabel ו-fiker, עם תנועה שטוחה יותר מקדימה, מקבלים e קל.
לא צריך לשנן את זה. האוזן שלך בוחרת את התנועה המתאימה לבד אחרי שאמרת בקול כמה כאלה. הנקודה היא רק שלתנועת העזר יש צורה, אז היא נשמעת כמו חלק מהמילה ולא כמו גמגום.
כשהצירוף נשאר צמוד
לא כל זוג בסוף מילה מקבל תנועה. הרבה מילים נגמרות בשני עיצורים מולחמים יחד, ופלסטינית משאירה אותם בשקט:
- : שיעור
- : שמש
- : ילדה
- : זמן
- : לב
- : שכל
תגיד dars. ה-r מחליק לתוך ה-s בלי מאבק, אז אין מה להציל. אותו דבר עם השאר. הצירופים האלה נוחים, והכתיב נשאר צמוד בהתאם.
והנה החלק המעצבן. אי אפשר תמיד לדעת לפי האותיות. qalb שומרת את צירוף ה-l-b יבש לגמרי, אבל 7abel מפרקת את ה-b-l שלה עם תנועה. אותם סוגי אותיות, הרגל הפוך. אין כלל שאפשר להפעיל באופן אוטומטי. תסמוך על הכתיב, כי הכתיב בנוי ממה שאנשים אומרים באמת.
מוסיפים סיומת והתנועה נשמטת
תנועת העזר קיימת רק כדי להציל צירוף שנתקע בסוף מילה. תשים משהו אחרי המילה, והצירוף כבר לא בסוף. אז הרבה פעמים התנועה פשוט הולכת.
- (שם) הופך ל-ismi (השם שלי). ה-
iהשני נעלם. - (גיל) הופך ל- (הגיל שלי). לא נשאר
o. - shughul (עבודה) הופך ל-shughli (העבודה שלי).
בגלל זה התנועות האלה מרגישות רופפות. הן מגיעות לעשות עבודה, וכשהסיומת -i לוקחת על עצמה את פירוק הצירוף, הן מפנות את המקום.
למה אנחנו בכלל כותבים אותה
פלסטינית מחליקה את החיבורים בין צלילים כל הזמן. ה-l של il- שנעלם לפני אות שמש (אותיות השמש) הוא אותו רפלקס מהכיוון ההפוך. שם השפה מורידה צליל כדי להקל על החיבור. פה היא מוסיפה אחד.
אנחנו כותבים את תנועת העזר במפורש בגלל ההקלטות. כל קליפ באתר מוקלט ישר מהצורה הכתובה. תכתוב Sub7, והקול ידחוס את ה-b וה-7 יחד, וזה יוצא שגוי ולא פלסטיני. תכתוב Subu7 ותקבל את המילה האמיתית. אז לתנועת העזר יש תפקיד אמיתי. היא אומרת לפה שלך איפה לנחות, והקליפ מוקלט בדיוק מזה. כל שיטת התעתיק בנויה כדי שיקראו אותה בקול, אז מה שאתה רואה זה מה שאתה אומר.
לאמן את האוזן על הזוגות
תגיד את אלה אחד אחרי השני ותקשיב לרווח, או לחוסר שלו:
- (צמוד) ליד (עם תנועת עזר)
- ליד shughul
- ליד
עוד אחת ששווה לשמוע: Sabaa7 il-kheer, בוקר טוב. ב-Sabaa7 כבר יש aa ארוך שעושה את המרווח, אז אין צירוף לפרק ואין מה להציל. ל-Subu7 אין את הלוקסוס הזה, אז היא מגדלת לעצמה תנועה קטנה משלה.
תגיד את זה עם התנועה והשכן שלך בשכם יבין אותך בניסיון הראשון. תוריד אותה ותישמע כמו מישהו שמקריא עיצורים מדף במילון.