תקליד "פלסטין" בכל אפליקציית תרגום ותלחץ על הרמקול הקטן. היא לא תגיד "פלסטין". היא תגיד falasTeen. ה-p נעלמה, ובמקומה יש f, והסוף נמתח ל-ee ארוכה. במילה האחת הזאת קורא למקום כל דובר ערבית, ממוכר ירקות בשכם ועד קריינית החדשות שמקריאה את מהדורת הערב בקהיר.
אז הנה איך אומרים פלסטין בערבית, בגרסה הקצרה. שלוש הברות, fa-las-Teen, והטעם נוחת חזק על האחרונה. ה-f מקדימה עושה את העבודה שה-p לא יכולה לעשות. ה-T לקראת הסוף כבדה וכהה, רחוקה מאוד מה-ת הקלה של "תה". תצליח עם שתי אלה, ועשית את רוב הדרך. שאר העמוד עובר על כל חלק ועל הסיבה שמאחוריו.
למה ה-p הופכת ל-f
בערבית אין p. לא האות ולא הצליל. האלפבית פשוט מדלג עליה. אז כש-p מופיעה בשם או במילה שאולה, אין לה מקום משלה, והיא תופסת את הצליל הערבי הכי קרוב. שניים נמצאים בהישג יד: f ו-b.
השם فلسطين ישן, הרבה יותר ישן מהמילה האנגלית "Palestine", ובערבית הוא התקבע מזמן על f. לכן ההברה הראשונה היא falas ואף פעם לא palas. פלסטיני שאומר את שם הארץ שלו שולף את ה-f הזאת בלי לחשוב.
מילים שאולות חדשות יותר נוטות לתפוס דווקא את b. ה-"pantalon" הצרפתי (מכנסיים) נכנס לניב בתור banTalown. "Passport" הפך ל-bazaborT: שני ה-p השתטחו ל-b, ואפילו ה-t בסוף התקשתה לאות נחצית. אותה אות חסרה, ונקודת נחיתה אחרת לפי המילה.
falasTeen היא גם אחת המילים שנשמעות אותו דבר, בין אם אתה שומע ערבית ספרותית בחדשות או את הניב ברחוב. המון מילים יומיומיות מתפצלות בין שתי הערביות האלה. המילה הזאת נשארת יציבה. אז לשאלה "למה הם אומרים falasteen" יש תשובה קצרה: אין p להגיד, ו-f זה מה שהשם תמיד השתמש בו.
להגיד את זה בשלוש הברות
כשחותכים את המילה לחתיכות, היא מפסיקה להיראות מפחידה.
- fa: פתוחה וקצרה, כמו ב"פנטזיה".
- las: כמעט כמו ה"לס" ב"קלאסי".
- Teen: לוקחת את כל הטעם, ובה נמצא הצליל הזר באמת היחיד בכל המילה.
עכשיו תדביק אותן בחזרה ותגיד falasTeen לאט, ואז תן לזה לתפוס מהירות. תקשיב לשתי ה-a. הן לא נשארות בהירות כמו ה-a הרגילה בעברית. הן נסוגות אחורה ומתכהות, קצת לכיוון o. זו ה-T הנחצית שמכופפת את התנועות סביבה, וזה חלק גדול מהסיבה שהמילה נשמעת ערבית ולא כמו מישהו שמאיית אותה אות אחרי אות.
ה-T הכבדה שמכשילה אנשים
העיצור שיושב בהברה האחרונה הוא T (ط), אחת מארבע האותיות הנחציות של הערבית. אנחנו כותבים אותה באות גדולה בכוונה. בתעתיק של האתר הזה, אות גדולה תמיד מסמנת אות נחצית, אז T ו-t רגילה אף פעם לא אותו צליל.
כדי למצוא אותה, תגיד ת רגילה. עכשיו תגיד אותה שוב עם לשון שטוחה ורחבה יותר נגד החך, ותכוון את הצליל עמוק יותר, לכיוון אחורי הגרון. כל מה שמסביב מתכהה. התנועות יורדות, הגרון מתהדק קצת. זו האות הנחצית.
אפשר לשמוע את כל ההבדל בזוג מילים אחד. teen, עם t קלה, זה תאנים. Teen, עם הכבדה, זה טיט רטוב. לאוזן ישראלית אלה אותם שלושה צלילים (אצלנו ט ו-ת נשמעות אותו דבר). לאוזן ערבית אלה שתי מילים שונות, והדבר היחיד שמפריד ביניהן הוא ה-T הזאת. זה בדיוק הצליל שמסתתר בהברה האחרונה של falasTeen.
האות מופיעה בכל מקום ברגע שמתחילים לשים לב: ב-Tareeq (דרך), ב- (שולחן), ופעמיים ב- (תפוח אדמה), מילה שנשארת כהה וכבדה מקצה לקצה.
-tin או -teen? ה-ee הארוכה
דוברי אנגלית לא מסכימים על ההברה האחרונה. חלק אומרים "pal-uh-stine", שמתחרז עם "wine". אחרים אומרים "pal-uh-steen". בעברית אומרים פלסטין, עם i קצרה. בערבית אין ויכוח. הסוף הוא ee ארוכה, אז זה -Teen. לא "-tine" ולא "-tin" קטועה.
האורך חשוב. הערבית מתייחסת ל-i קצרה ול-ee ארוכה כשתי תנועות נפרדות, והחלפה של אחת בשנייה יכולה לתת לך מילה אחרת לגמרי. אז תחזיק את התנועה האחרונה. תמתח אותה. תשמע את אותה ee ארוכה ב- (גבוה), שם היא נמשכת פעימה יותר ממה שאנחנו טורחים להחזיק i בדרך כלל.
מבין שתי הגרסאות האנגליות, "palesteen" הרבה יותר קרובה לדבר האמיתי. אם התרגלת ל"פלסטין" הקצרה, או ל-"palestine" שמתחרזת עם "wine", זה התיקון הכי קל בעמוד הזה.
פלסטין באותיות ערביות: فلسطين
בכתב, פלסטין היא فلسطين. שש אותיות, קוראים מימין לשמאל, כמו בעברית:
| אות | צליל | מה היא עושה |
|---|---|---|
| ف | f | מחליפה את ה-p |
| ل | l | כמו ל |
| س | s | s רגילה, כמו ס |
| ط | T | האות הנחצית, הכבדה והכהה |
| ي | ee | התנועה הארוכה שמותחים |
| ن | n | נ רגילה |
דבר אחד מפתיע מתחילים. תנועות ה-a הקצרות ב-fa-las לא כתובות בכלל. ערבית בדרך כלל משאירה תנועות קצרות מחוץ לדף וסומכת עליך שתחזיר אותן, בדיוק כמו עברית בלי ניקוד. אז על הנייר فلسطين היא בעצם f-l-s-T-(ee)-n, ואת שתי ה-a אתה משלים מהזיכרון. התנועה היחידה שזוכה לאות משלה היא ה-ee הארוכה (ي), כי תנועות ארוכות כן נכתבות. אם בוהים באותיות החשופות, קל לפספס איפה המילה בכלל מתחלקת להברות.
falasTeen 7orra, ואיך אומרים עזה
ברגע שהשם מרגיש טבעי בפה, תתלה אותו על ביטוי ששווה לשמור. falasTeen 7orra זה "פלסטין חופשית" (فلسطين حرة). אין באמצע מילה ל"היא". שמים את שתי המילים אחת ליד השנייה, והמשפט גמור, ככה שהפלסטינית בונה כל משפט בהווה. המילה 7orra היא צורת הנקבה של "חופשי", כי שמות של ארצות נחשבים לנקבה, והיא באה ישר מ-7urriyye, המילה לחופש. ודבר נוסף שהשם לא עושה הוא לקבל יידוע. לחלק משמות הארצות הוא מולחם (יוון זה il-yoonaan, אף פעם לא yoonaan לבד), אבל falasTeen עומדת חשופה.
השם השני שאנשים מחפשים לצד השם הזה הוא עזה. בערבית זה ghazze (غزة). ה-gh בהתחלה היא גרגור רך מעומק הגרון, קרוב ל-ר הישראלית ול-r הצרפתית, ורחוק מאוד מה-ג הקשה של "גדול". זה אותו צליל שפותח שורה של מילים יומיומיות, ושווה לדייק בו, כי ג קשה באות הראשונה מסמנת אותך כזר מיד.
נצרת היא עוד אחת ששווה להכיר. זה (الناصرة), כולל היידוע, וה-in- מקדימה הוא ה-il- של ה"א הידיעה שמתכופף לאות שמש.
שאלות נפוצות
אומרים -tin או -teen בסוף?
יותר קרוב ל-teen. השם הערבי הוא falasTeen, וההברה האחרונה היא ee ארוכה. ה"פלסטין" הקצרה של העברית וה-"palestine" שמתחרזת עם "wine" באנגלית הן הרגלי קריאה של שפות אחרות, והן לא מתאימות לערבית.
למה ערבים אומרים falasteen ולא Palestine?
כי בערבית אין צליל p. אין לו אות, אז ל-p שבשם האנגלי אין על מה לנחות, והיא יוצאת f, הדבר הכי קרוב שיש בשפה. השם הערבי فلسطين מתחיל ב-f כבר מאות שנים, הרבה לפני שהכתיב האנגלי הופיע.
איך ערבים קוראים לפלסטין? הם קוראים לה falasTeen. זו אותה מילה בכל מקום שמדברים בו ערבית, בין אם הדובר פלסטיני ובין אם מצרי. המבטא על התנועות זז קצת ממדינה למדינה, אבל השם עצמו נשאר במקום.
איך אומרים עזה בערבית?
עזה זה ghazze, שתי הברות. היא נפתחת ב-gh הגרונית, קרובה ל-ר הישראלית ול-r שדובר צרפתית עושה בעומק הגרון, ואחריה "azze". תתחיל עם ג קשה, ותישמע זר מיד.
איך כותבים "פלסטין חופשית" בערבית? falasTeen 7orra, בכתב فلسطين حرة. כלי תרגום אולי ייתן לך את הגרסה הרשמית יותר فلسطين الحرة עם "ה" נוספת, אבל הגרסה הפשוטה בשתי מילים היא מה שקוראים בהפגנה וצובעים על שלט.